מהו טיפול בחשיפה?

אחת מהשיטות הידועות ביותר בעולם להקלה על מצוקות רבות ומהווה חלק אינטגראלי מהטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT) היא טיפול בחשיפה. 

זוהי שיטה יעילה וממוקדת מאוד, המיועדת להתמודדות עם מגוון קשיים נפשיים. כאשר היא מיושמת באופן נכון ומקצועי היא עשויה להוביל לתוצאות מרחיקות לכת בזמן קצר יחסית.

​

המטרה של טיפול בחשיפה היא לסייע למטופל להתמודד עם פחדיו ולכבוש אותם. בדרך כלל, כאשר אדם נתקל בפחד הוא מעדיף להתרחק ולהימנע ממושא הפחד. אדם המפחד מטיסות יעדיף לנסוע ברכבת, ילד המפחד מכלבים ונתקל באחד יעבור לצד השני של הכביש.

 

זוהי תגובה טבעית והגיונית, אך היא משמרת ואף מחזקת את הפחדים. ההימנעות מביאה עמה תחושה טובה של הקלה מיידית מהפחד, ולכן בפעם הבאה בה יתקל האדם בגורם הפחד שלו סביר כי יבחר שוב (ושוב ושוב) בהימנעות, והפחד ישאר ויתגבר. טיפול בחשיפה קוטע את מעגל הקסמים הזה. הטיפול מציע התמודדות עם הפחד בסביבה בטוחה ובמנות קטנות, מבלי להימנע ומבלי לברוח. כך, היכן שהיתה מתרחשת הימנעות המחזקת את הפחד, ישנה התמודדות המחלישה ומקטינה אותו.

​

ניתן לחשוב על פחד כעל הר גבוה ומאיים, אשר עצם הקרבה אליו מעוררת מועקה ורצון להתרחק. טיפול בחשיפה משול לכיבוש ההר צעד אחר צעד. בשלב הראשון מתאמנים על טכניקות הטיפוס, מתרגלים יחד איך לא ליפול ולומדים מה קורה במצבים שונים שעלולים להתרחש בדרך. לאחר מכן מכינים יחד מפה של ההר ותכנית לטיפוס עד הפסגה, ולבסוף מתחילים את הטיפוס עצמו. טיפוס שכזה לוקח זמן וסבלנות. חשוב לעצור, לנוח ולהתרגל לקושי לנשום, וחשוב לא להתייאש ולחזור לאחור.  גם אם כן, תהיה זו רק ירידה לצורך עלייה בטוחה יותר...

​

מכיוון שהטיפוס קשה, המטפל נמצא עם המטופל במהלך ההתמודדות ומסייע לאורך הדרך. בסופו של התהליך כובש המטופל את פסגת הפחד: עולה על המטוס שהפחיד אותו, מלטף את הכלב שבעבר היה גורם לו להסתובב ולברוח או חש בנוח עם עוררות בלתי נשלטת בגופו.

טיפול בחשיפה מסייע בהתמודדות עם מגוון בעיות המאפיינות הן מבוגרים והן ילדים ונוער. פוביות ספציפיות, חרדה מוכללת, סירוב ללכת לבית הספר, פוסט- טראומה, הפרעה טורדנית-כפייתית(OCD) ועוד. בסוג טיפול זה, המתאים לקשת רחבה של גילאים, כל מטופל זוכה להתאמת הטיפול לקצב ולסגנון האישיים שלו.

 

דברים שלא קורים בטיפול בחשיפה

"אבל אני לא רוצה שתשימו אותי בקופסה מלאה בג'וקים או משהו!". 

​

מטופלים לא מעטים מגיעים לקליניקה עם חשש אמיתי מטיפול שיכריח אותם להתמודד בבת אחת עם תכנים מהם נמנעו שנים, ושמעלים בהם חרדה איומה. ישנם אף אנשים שהמחשבה על תסריטי אימה כאלה מונעים מהם לפנות לעזרה ובשל כך אינם שבים לתפקוד שלם ותקין.

​

טיפול בחשיפה, כפי שמיושם כיום בידי מרבית אנשי הטיפול בעולם, אינו כולל אירועים מעין אלה. ההתמודדות עם הפחד היא הדרגתית ונעשית מתוך רצון, הסכמה ומוכנות לאורך כל הדרך. ההתמודדות עם הפחד יכולה להיות לא נעימה ומאתגרת אך לא מציפה, היא לא אמורה להיות יותר מאשר המטופל מוכן לקחת על עצמו, ותמיד ניתן להאט את הקצב אם יש צורך. 

​

סיפורי אימה בדבר התמודדות פתאומית ומוחלטת עם גורמי הפחד אינם מנותקים לחלוטין מן המציאות. בראשית הטיפול ההתנהגותי (עוד לפני שהתווסף לו החלק הקוגניטיבי) הומצאו "טיפולי הצפה", בהם המטופל אכן היה מוצף לחלוטין על ידי הדברים המפחידים אותו, ולא מפסיק את ההתמודדות עמם עד שהחרדה היתה יורדת, לרוב לאחר מספר שעות. בעוד שטיפולים אלו הינם יעילים עבור חלק מהאנשים בהתמודדות עם חרדה, הם נוטים ליצור חוויות קשות ביותר, ומתאימים למיעוט קטן בלבד מבין הסובלים מחרדות. מסיבה זו טיפולים אלו כבר אינם הפרקטיקה הנפוצה, ואת מקומם תפסו טיפולי החשיפה ההדרגתיים.טיפולים אלה  כוללים שלבים, אימון מקדים ושימוש במגוון רחב של טכניקות המסייעות ומקלות על ההתמודדות עם החרדה.

 

אילו כלים משמשים בטיפולי חשיפה?

כחלק מטיפולים בחשיפה נעשה שימוש במגוון כלים המיועדים לסייע בהתמודדות עם הפחדים והחרדות של המטופל, וכן על מנת לסייע בהגברת יעילות הטיפול. מובן שחלק מהעבודה בכל טיפול כולל חקירה משותפת של הכלים ובחירת אלו אשר יתאימו בצורה הטובה ביותר למטופל.

​

בין הכלים המשמשים בטיפול בחשיפה ניתן למצוא את הכלים הבאים:

• טכניקות הרפיה.
  שיטות המאפשרות להפחית את העוררות והמתח הנוצרים באופן טבעי בהתמודדות עם גורמי עקה. בין טכניקות אלו ניתן למצוא שיטות שונות של נשימה מודעת, הרפיית שרירים, דימיון מודרך ומדיטציה.
   

• מתן מידע.
  כלומר למידה והבנה של תופעת החרדה והאופן בו הגוף והנפש מתמודדים עם פחדים. ידע זה הינו חלק חשוב בהכנה להתמודדות עצמה, ומאפשר למטופל להבין את התהליכים שעוברים עליו לאורך הדרך.
   

• חשיפה בדימיון.
  לעיתים חשיפה ישירה לגורם החרדה הינה צעד גדול מדי לשלבי הטיפול הראשונים. מסיבה זו ניתן לבצע חשיפות בדימיון, וזאת באמצעות עבודה משותפת של חקר הפחדים וכן טכניקות של דימיון מודרך. שיטה זו יעילה גם למצבים בהם לא ניתן להיחשף למושא הפחד, למשל בפחדים מפני הידבקות במחלה או פגיעה אחרת אשר אינה אפשרית לחשיפה הדרגתית ומציאותית.
   

• חשיפה במציאות
  ליבת טיפולי החשיפה- התמודדות עם גורם הפחד בפועל. בחשיפות במציאות מתמודד המטופל עם גורם הפחד, צעד אחד בכל פעם. לדוגמה- מטופל המפחד מגבהים עשוי להיכנס בפועל לבניין גבוה ולהביט תחילה מחלון בקומה השניה, ולאחר מכן מהקומה השלישית, הרביעית וכן הלאה.

• בחלק מטיפולי החשיפה נעשה שימוש במכשיר ביופידבק, אשר מאפשר לנטר את תגובות הגוף לחרדה באמצעות מכשירים ייעודיים וללמוד לשלוט בהן באמצעות אימון.

 

"אחת התגליות הגדולות ביותר שאדם מסוגל לגלות, אחת ההפתעות הגדולות ביותר, היא לגלות כי הוא מסוגל לעשות מה שפחד שאינו מסוגל לעשות"

הנרי פורד.