חרדת בחינות למתבגרים

ילדכם חווה חרדת בחינות?

רוצים לעזור לו לעבור את תקופת המבחנים בהצלחה? לרכוש כלים לעתיד?

סוף השנה מתקרב ואיתו הלחץ של בחינות הסיום. יש ילדים או מתבגרים שמתקשים לעמוד בלחץ וכתוצאה מכך נגרם להם סבל אישי הפוגע ביכולות הלימודיות שלהם ומשפיע על תחושת המסוגלות שלהם.

בעיקר - בגיל ההתבגרות, ההצלחה בלימודים נעשית עוד יותר חשובה כי יש לה השפעה על העתיד המקצועי והצבאי של אותו התלמיד והמושגים "הצלחה", "השתייכות" ו-"מקובלות" נעשים מאוד חשובים בגיל הזה.

​

אז מהי חרדת בחינות?

חרדת בחינות היא פוביה ספציפית המתעוררת במצבי הערכה כגון בחינות בכתב ובעל פה.

החרדה מופיעה אצל ילדים ומתבגרים עם סגנון חשיבה פסימי לצד שאיפה ורצון להצליח. החרדה יכולה להיות מושפעת גם מהסביבה למשל, אווירה לימודית תחרותית בכיתה, בעיות חברתיות, לחצים בבית ועוד.

מכיוון שידוע כי חרדת בחינות אכן פוגעת ביכולות של התלמיד בבחינה נוצר  מצב שבו החרדה אכן משפיעה על ההישגים וואז מתחזקות המחשבות הפסימיות והלא יעילות של המתבגר.

​

אז מה עושים בטיפול קוגניטיבי- התנהגותי, בחרדת בחינות?

בטיפול קוגניטיבי התנהגותי יינתן הסבר למטופל על מהי חרדת בחינות וכיצד היא מתבטאת אצלו.

המטפל והמטופל יבחנו את המחשבות הלא יעילות סביב תהליך הלמידה והבחינה עצמה ויחד יעבדו על מחשבות יעילות ומקדמות שיובילו את המטופל לגשת לבחינה בצורה מייטבית.

בטיפול המטופל ירכוש מיומנויות הרפייה ומודעות כגון נשימות, מיינדפולנס ודמיון מודרך.

וכן כלים לארגון מחדש של תהליך הלמידה והסביבה שלו.

​

הסבר רציונאלי ותיאורטי על מהי חרדת-בחינה, תפיסת המצב והגדרתו
מסר של אחריות אישית - לקיחת אחריות על ה-"בעיה" כחלק מרצון טוב ומוטיבציה לשינוי. השינוי יעשה על ידי והוא בידי. שהתלמיד יתפוס את עצמו כאחראי ומסוגל לשלוט בחייו ובהצלחותיו, כמו בכישלונותיו!

כך, תלמיד המעוניין להצליח בבחינה יידע להעריך את מצבו האמיתי ומה המחיר שעליו לשלם על מנת להצליח בבחינה: למשל, לוותר על סרט, טלוויזיה, יציאה עם חברים. 
לא לייחס את השליטה למאורעות שקורים לנו לגורמים חיצוניים (זה קשה, כולם מצליחים ורק אני לא)

אלא להחזירם למיקוד עצמי.

 

הגדרה מחודשת של הבעיה. "לעולם לא אצליח" ← "אני יכול להצליח אם אלמד נכון",

יש להביא את התלמיד ליתר אובייקטיביות ולזיהוי תגובות מוגזמות. לשנות את הלקסיקון, מ-"חייב" ← ל-"רצוי".
הטיפול הקוגניטיבי פועל לשינוי אמונות מוטעות, מוגזמות ובלתי רציונאליות אשר מאפיינים אנשים דיכאוניים, חרדתיים. לחשוב בצורה יותר אופטימית וחיובית, בריאה יותר.
טיפול במחשבות כפייתיות, שליליות, מסיחות ומייאשות והחלפתן במחשבות חיוביות, יעילות ומתמודדות.  
לעודד את התלמיד להביע בקול את מחשבותיו, לזהות מחשבות אוטומטיות שליליות ולהעבירן למסגרת יותר תואמות מציאות. 
 

• רכישת מיומנויות להפחת הבלבול ולהגברת השליטה והמודעות : למשל, הרפיה, דיבוב, דמיון מודרך, שימוש במטאפורות ושימוש בזיכרון וארגון מחדש של החומר הנלמד,

• ארגון מחודש של סדר היום, וארגון חומר הלמידה לפי נושאים : חרדת בחינה היא לרוב כתוצאה מהרגלי למידה גרועים. לפיכך, יש לתת דגש על הקניית תהליכי העיבוד החומר הנלמד.

• לא רק לאחסן חומר, אלא גם משמעות, על מנת שיהיה יותר קל לשלוף את החומר ברגע המבחן. לא רק להפחית חרדה, אלא גם להקנות התנהגות לימודית יעילה יותר.

• שיפור הזיכרון והלמידה ע"י שימת דגש על הבנה, אסוציאציות ורמזים סימבוליים ואישיים (במקום שינון בע"פ),

• זיכרון חזותי אסוציאטיבי. פירוק השאלה. עידוד לקריאה משמעותית ע"י שימוש במרקר זוהר, מציאת משפטי מפתח ותת-כותרות, יצירת תמונות חזותיות בקריאה.

• יישום בשטח (כדאי תמיד להתחיל עם מקצוע אהוב, על מנת ליצור הצלחה ראשונה).

​

הקבוצה מיועדת למתבגרים החווים חרדת בחינות בעוצמות שונות,

המלווה בבכי, לחץ, יציאה ממבחן, הימנעות ו'בלאק אאוט'.